1. |
עיתוי מושלם
03:46
|
|||
|
כן, אני מרגיש שזה מתחיל לקרות,
הרשרוש הזה בלב שנותן לחיות,
ואת כל כך יפה שבא לי לבכות,
אני עוד עלול להתאהב בך קשות –
תיזהרי!
את מודה לי שאני קיים – תודה לך גם,
היו ימים חשבתי שזה סוף העולם
עד שאת הופעת בעיתוי מושלם.
אני אומר לך כאן ועכשיו –
אין לי כסף לא זהב
ואין לי שדה פורח,
ליבי הוא נהר אכזב
אבל הוא שלך והוא רק מחכה
שתאמצי אותו אל חיקך
והוא שר את השיר הזה
במיוחד בשבילך.
אני מרגיש שזה מתחיל לקרות,
הרשרוש הזה בלב שנותן לחיות,
ואת כל כך יפה שבא לי לבכות,
אני עוד עלול להתאהב בך קשות –
תיזהרי!
אני אומר לך כאן ועכשיו...
|
||||
2. |
ארגז החול
03:42
|
|||
|
אז טוב לך כשרע לך, ורע לך כשטוב לך
בעצם רק התחלת, אבל זה כבר הסוף שלך,
וכשאתה תופס חזק זה עף לך מהידיים,
כשאתה עוזב אז זה בועט לך באחוריים.
בא לך לרוץ מהר ובא לך להישאר,
ובא לך כל הזמן לישון, ובא לך להתנער,
וטוב לך כשרע לך, ורע לך כשטוב לך,
ובעצם בא לך שכלום כבר לא יבוא לך.
אין אוצר בארגז החול
וחיפושיך היו לך לעול,
והזדקנת, והעיקר נשכח,
איך לא הבחנת במגע החול הרך?
נדמה לך שזה נותן לך עד שזה לוקח,
אתה נשאר בלי כלום, כשזה עובר אתה שוכח,
שחור הופך לבן, לבן הופך שחור ברגע,
בסוף אתה לא מבדיל וזה נראה לך אותו הצבע.
אין אוצר בארגז החול...
איך לא הבחנת תגיד לי?
מה אתה ילד?
|
||||
3. |
ארץ השרוטים
03:26
|
|||
|
יושבים בצהריים,
קפה, סיגריה-שתיים,
רדיו מהדהד בכפר.
שרוליק שוב מודיע
שהוא המשיח
וזו כבר הפעם המאה ומשהו.
שרון חולץ מהודו,
שבוע כאן ועוד הוא
לא יכול לסגור ת'פה.
געגועים לסטלה,
בנות ישנן רק ארבע
ואסור לגעת בהן.
אומרים לי תתמודד, תתבגר,
תשטוף רצפה, תתעורר,
תקום בבוקר,
תספור שנים-עשר צעדים.
אל תחזור לדפוסים,
אותם דפוסים ישנים,
אל תשבור ת'כלים,
תתרגל לכללים.
אילן זז הביתה,
הוא לא נרדם בלילה,
שמש אדומה ממול,
ורועי בכלל חושב
שאמא שלו צריכה טיפול.
אט-אט יורד הערב,
גילת בשק גוררת
איבריה הכרותים,
ואני כבר משתגע
כאן בארץ השרוטים.
אומרים לי תתמודד, תתבגר...
|
||||
4. |
כשאראה אותך שוב
04:19
|
|||
|
אין לי שום תוכניות למחר,
מחר לא בוער שום דבר,
ואם היה לי יומן אז היה בו כתוב
שמחר אראה אותך שוב.
בחוץ קור כלבים דוקרני,
כזה לא היה כאן שנים,
אבל מה זה אכפת ומה זה חשוב,
אם מחר אראה אותך שוב.
אקום בבוקר השכם
כשסביב הכול עוד דומם.
אשב ואחלום תחת עץ החרוב
על יופייך כשאראה אותך שוב.
כשאת כאן לצרות אין מקום,
כשאת כאן אז אפשר שוב לנשום.
פתאום זה בסדר גם כשעצוב...
מתי, מתי כבר אראה אותך שוב?
|
||||
5. |
תיאטרון
04:45
|
|||
|
אני השחקן הראשי,
שכחתי את המונולוג שלי.
צר לי שאני קוטע עכשיו את המחזה –
אם משהו יכול היה לצאת ממני, כנראה שלא ייצא.
אני הולך עכשיו ודי,
תמשיכו בלעדיי...
אני אהובתו של השחקן הראשי,
השחקן הראשי עזב, אז עכשיו גם אני.
גם ככה אין לי כבר את מי לאהוב
והבמאי ליהק אותי כי אני נראית די טוב
ומשחקת פשוט מזעזע, אז די,
תמשיכו בלעדיי...
אני הרוצח שאמור לרצוח
את אהובתו של השחקן הראשי ולטבוח
גם בשחקן הראשי אבל עכשיו
גם היא עזבה וגם הוא עזב,
אז מה אני עושה עם האקדח הזה, בחיי,
תמשיכו בלעדיי...
אני שחקן משני ולא מאד נחשב.
הייתי אמור להצביע
על הרוצח הנתעב
ולצעוק, 'הוא ברח, תרדפו אחריו!'
אבל אם אין פה רצח
אני די מאוכזב,
ספק אם תמצאו לי מחליף,
איחוליי!
תמשיכו בלעדיי...
אני השוטר, אני מאד מצטער,
הפעם גם אני נאלץ לוותר.
אם אין רוצח ואין קורבן
אין לי פה מה לבזבז את הזמן.
אם היה שיא הייתי פורש בו אולי,
תמשיכו בלעדיי...
אני הבמאי, אני הולך לגעור
בשחקנים האידיוטים שהחליטו לגמור
לי את הקריירה לפני שהתחילה בכלל.
במקומכם כבר לא הייתי פה
אם הייתי קהל.
אם לא בא לכם להזיע בידיים
אתם בהחלט מורשים
לא למחוא כפיים.
אני הייתי אפילו זורק אבטיחים,
יאללה ביי,
תמשיכו בלעדיי...
אני התפאורה,
אני נשארת פה כי אין לי ברירה.
כולם הלכו ושכחו לקפל אותי חזרה
אבל למען האמת, בתור תפאורה,
מה אכפת לי בעצם
אם יש הצגה או שאין?
את מי זה בכלל מעניין?
|
||||
6. |
פסח אליהו
06:10
|
|||
|
פגשתי את פסח אליהו באלנבי סמוך לים,
בדיוק אחרי שחטפתי לי שתי נקניקיות שמנות מדוכן.
ארבע בבוקר, אני עם הגיטרה, בלי נרתיק,
בלי מקום ללכת אליו, שקוע עמוק בתוך הריק.
כשהוא ניגש אליי, ביקש לפרוט קצת,
שתים-עשרה שנה הוא לא ניגן,
רק השתחרר מהכלא – נתתי לו – הוא תפס והתחיל לכוון...
אבל שמעו לי,
ראיתי הומלסים מכל סוג ומין,
שתו, הסריחו, הלכו ובאו,
אבל לא ראיתי עוד הומלס
כמו פסח אליהו.
כשפסח אליהו שמע שאין לי איפה לישון
הוא אמר: בוא איתי, וקם מהספסל ראשון,
הוביל אותי לפארק בשינקין, לתוך זולה מוסתרת בשיחים,
אתה יכול ללכת בפארק הזה הלוך חזור,
ולא תראה אותה בשום פנים.
זה הבית שלי, אמר לי פסח במבטא רוסי קל,
בעיניים חדות, מחייכות, בהירות, גוף צנום ודל.
כאן יש לי כל מה שאני צריך: מיטה, בגדים, חיים טובים,
בבוקר אני קם, מתקלח בבקבוקים,
ואם אני צריך מאתיים שקל, ידידי,
אני משיג אותם כמו כלום, יש לי שיטות משלי,
אבל שמע לי: אל תתחבר עם אף אחד,
אל תפחד מאף אחד, אל תאמין לאף אחד בחיים,
תזכור, זה רק אתה ואלוהים.
אז באוהל המאולתר של פסח אליהו
השתרענו על הכריות, דיברנו, הסתלבטנו...
הוא טוחן נייס-גאי ומזריק, אני מסניף חגיגת,
מדברים בשקט ולאט לאט,
הרחק מהעולם בחוץ, לא היה עולם בחוץ,
לא חיפשנו שום דבר, הוא סיפר לי על הכפר
בקווקז: ילדות שורפת, מוות לאן שלא הסתכל,
הלך, עזב את הבית, פיתח שיניים מברזל,
לקח מעשירים, פרץ כספות, שרשראות זהב, יהלומים –
תחיה טוב, אמר לי פסח, אל תגנוב מעניים,
אף פעם אל תגנוב ממי שאין לו, בחיים!
אבל יש אנשים שחיים כמו מלכים, מדברים כמו שוטים
ולא נותנים כלום, לא נותנים.
האנשים האלה, אמר לי פסח וסידר לעצמו את הכרית,
הם שקרנים, צבועים, מזויפים, ואם תהיה לעולם אחרית
אז הם יביאו אותה, וגם לא יהיה להם אכפת,
אבל אתה ואני, אנחנו נשב כאן, רוצה עוד חגיגת?
אתה מבין? בעולם יש סך הכול שבעה צדיקים:
אני ואתה ועוד חמישה אחרים.
חזרתי הביתה, פתחתי ת'מקרר,
הפעלתי את הרדיו, הדלקתי מאוורר –
כאן יש לי כל מה שאני צריך ומעט ממה שאני רוצה,
ואומרים לי: ילד, אל תחיה על הקצה!
אבל שמעו לי,
ראיתי הומלסים מכל סוג ומין,
שתו, הסריחו, הלכו ובאו,
אבל לא ראיתי עוד הומלס
כמו פסח אליהו.
|
||||
7. |
ואהבת לרעך כמוך
03:21
|
|||
|
אלוהים נתן לנו תורתו –
הקם להורגך השכם להורגו,
אלוהים ברא אדם בצלמו,
ה' איש מלחמה, ה' שמו.
והשכמנו להרוג – אח, איזו השכמה!
הבה נתחכמה לו, הבה נתחכמה,
ולכל ילד חילקנו רובה –
פן ירבה, פן ירבה.
ונשמנו תורה כמו אוויר צח,
לא תשקר ולא תרצח,
ואמרנו בלי שמץ של מבוכה:
ואהבת לרעך, ואהבת לרעך
כמוך.
כאן אהבת אחים הפכה שנאת דמים
וכל רוצח מעמיד פני קורבן תמים,
נדחוף עוד פתק לכותל, נצטט פסוקים
אבל אין לנו לא אל ולא אלוהים.
בשם אבותינו נקבור את בנינו,
נחיה חיינו בצל מותינו,
הו ירושלים, ירושלים,
את עיר קודש או בית מטבחיים?
ונשמנו תורה כמו אוויר צח...
ארדוף אויביי ואשיגם
ולא אשוב עד כלותם
ולא אשוב עוד לעולם
כי עליי ללכת גם אני איתם.
ונשמנו תורה כמו אוויר צח...
|
||||
8. |
אישה בסדר
02:59
|
|||
|
אישה בסדר רוצה גבר בסדר
ואישה לא בסדר רוצה גם היא גבר בסדר,
למען האיזון, למען הבסדר.
ורק גבר לא בסדר הולך לישון לבד,
רק גבר לא בסדר כואבת לו היד,
והוא דווקא לא נראה רע
והוא דווקא די נחמד,
אבל אין לו אוטו ואין לו עבודה
והוא גר עם ההורים והוא לא עשה צבא
וזו בעיה מאוד קשה עבור אישה, כי –
אישה בסדר רוצה גבר בסדר...
ורק לגבר לא בסדר
אין עם מי לרקוד במסיבה,
רק גבר לא בסדר
נאלץ להסתפק בכלבה
(וממילא בעיניו הן מאותה המשפחה...)
כי גבר מובטל
הוא לא גבר בכלל
ואם אין עליו רובה
אז מה הוא כבר שווה?
לאישה זה מאוד משנה.
בסדר, שיהיה לנו בסדר
אישה בסדר,
גבר בסדר,
ילדים בסדר,
עבודה בסדר,
חיים בסדר,
מוות בסדר,
העיקר שהכול בסדר.
בסדר.
|
||||
9. |
רחוב העצב החד סטרי
04:59
|
|||
|
מילים – אלכסנדר פן
איש אינו יודע כמוני את הלילה,
איש אינו חי את הלילה כמוני,
כמוני, אין איש גווע בלילה
ברחוב העצב החד-סטרי.
הדרך נראית לי...
מי אמר שהדרך נראית לי?! –
הדרך – זה אני המשרך בדידותי ומקולל במעי לוויתן-הלילה
עד אינני... אבל
איני רוצה להיות אינני –
אני רוצה להיות ישני
בכל: במדרוני שמחה ועליות העצב,
בעץ, במים ובלחם, ביין ובאישה, ובעפר
אשר אני מוחץ, בסוליותיי...
איני רוצה להיות אינני! –
אני רוצה להיות ישני בכל שנייה,
כי אין זמני ניתן לי באשראי בלא קצב ומשורה,
שלי הוא – כל עוד אני עומס על מחוגי ליבו
משא רצונותיי וחשקיי הנהפכים לקודש-קודשים
ככל אשר אני חוטא יותר, פורע חוק-הולכי-בתלם.
כי מי שאין חסר לו זמן – שכיר-יום טפיל הוא,
חי על קצבתו עד בוא הקץ – קיצו של זחל על גחונו...
לא, איני רוצה להיות אינני שכזה –
אני רוצה להיות ישני, ואם חסר לי זמן
אני שוכב שלשום וקם אתמול כדי היום
לצקת ולעצב פני המחר, כי המחר אינו יליד-מחר אף פעם,
הוא בן האתמולים ושלשומים, דוקרב סורר ביני לבין הזמן...
הנה לכן אני שוכב שלשום למען המחר,
הנה לכן איני רוצה להיות אינני,
הנה לכן אני רוצה להיות ישני
ברחוב העצב החד סטרי –
ארור שכאיזה, שנוא שכאיזה ואהוב שכאיזה
וחוזר חלילה...
|
||||
10. |
ניצוצות של חופש
04:14
|
|||
|
ולעת ערב, מריח ניצוצות של חופש,
כמו להריח גרגירי חול ברוח מערב.
אני מביט קדימה, משקיף מהמרפסת,
כל פיסת עפר נרמסת תחת רגליי
תהפוך זהב.
הייתי ילד, אמרו לי ללכת לבית ספר,
חיכיתי שאגדל, גדלתי – אמרו לי תעבוד.
אך ניצוצות של חופש מושכים אותי למעלה
לחיות, ללכת הלאה,
לחיות לא כדי לשרוד,
לחיות כדי לחיות.
ולעת ערב, רוח מערב חומקת
לשאת בשורה למים לנוע בגלים,
ואני ביתי ברוח, שוכן ליבי עם הרוח,
כן היא אהבתי בי, היא מרחקיי המתגלים,
כן, כן, מתגלים.
ואני ביתי ברוח...
|
||||
hanan aluma Kiryat Tiv'On, Israel
If you like עיתוי מושלם, you may also like:
Downey to Lubbock
by Dave Alvin
Soulful guitar interplay form the heart of this lovely Americana collaboration from Dave Alvin and Jimmie Dale Gilmore.
go to album
The Power Of The Heart: A Tribute To Lou Reed
by Various Artists
Keith Richards, Rosanne Cash, Lucinda Williams, Joan Jett, and more pay tribute to the enduring and visionary music of Lou Reed.
go to album
Juxtaposing poetic balladry with roaring feedback and warped piano lines, the Vermonter's music is as stunning as it is unsettling.
go to album
It Did Bring Me Down
by Talking Kind
The long-time DIY artist merges pop-imbued songwriting and indie rock melodies on this debut.
go to album
This Bay-Area based band offer modern indie songs with intertwining harmonies and searching refrains.
go to album
This sextet from Belo Horizonte, Brazil merge lo-fi, folk, rock, and country to create an ethereal sound.
go to album
Occult psych-folk in the '70s U.K. tradition that further affirms the historical link between Appalachian and British folk songs.
go to album
